דיון בביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד משיקולי צדק, גם אם בוצעה מסירה כדין

1.      בפני ערעור על החלטתו של כב' הרשם ברוך, לדחות את בקשת המערער לביטול פסק דין שניתן נגדו, לאחר שלא הגיש כתב הגנה.

ההליכים בפני כב' הרשם

2.      ראשיתם של ההליכים בתביעה שהגישה המשיבה 1 (להלן - הקרן) ביום 25.2.04 כנגד המערער וכשהמשיב 2 צורף כנתבע פורמאלי (להלן - רשם ההקדשות). מהותה של התביעה צויינה כ "ביטול הסכם שכירות, סילוק יד, צו מניעה, מתן חשבונות כספית: -.41,000 ש"ח".

בתביעה תואר ונטען, בין השאר, כדלקמן:

א.        אופן הקמת הקרן כהקדש בעקבות צוואתה של המנוחה נעמי מסורי ז"ל (להלן - המנוחה) וכי ההקדש כולל למעשה בנין בכרם התימנים. כך, אביו של המערער היה אחד המוציאים לפועל של צוואת המנוחה, וכי בהתאם לפרוטוקול מיום 2.7.98 הוחלט על מינויו של עו"ד מוטי בן חיל כמנהל נוסף וכך גם מונה עו"ד בן חיל לטפל ברכוש הקרן תוך הסמכתו להשכיר את הבית ואף ללא מכרז.

בהתאם נחתם ביום 26.7.98 הסכם שכירות בין הקרן למערער לפיו השכירה הקרן את הבנין למערער (להלן - הסכם השכירות). הבנין כולל 4 דירות, ולמעט מחסן, הושכר כל הבנין למערער לתקופה של 5 שנים החל מיום 26.7.98 ועד 25.7.03. כך ניתנו למערער 3 תקופות אופציה בנות 5 שנים כל אחת, כאשר סיומה של האחרונה ב- 25.6.2018. דמי השכירות שנקבעו הינם בגובה של 500 דולר לחודש, וכי התוספת בגין תקופות השכירות המוארכות הצמדה לדולר או למדד.

בנוסף, היה על המערער בעת שישכיר דירות בבנין בשכירות משנה, לציין את השכירות הראשית מהקרן ולהמציא עותק מחוזה השכירות למנהל הקרן.

ב.         הקרן טענה בתביעתה כי הודיעה למערער על ביטול הסכם השכירות מעת שהפר תנאי יסודי של אי תשלום דמי השכירות, זאת לאחר שהמערער לא שילם בגין 5 חודשים בשנת 2002, 5 חודשים נוספים בשנת 2003 וכי מתחילת שנת 2004 המערער כלל אינו משלם דמי שכירות.

כך גם לא עדכן המערער את דמי השכירות ואף לא מסר 12 שיקים מראש בכל שנה להקלת גביית דמי השכירות, וכפי שלא מילא אחר התנאים שנקבעו בשכירות משנה.

ג.         בהמשך כתב התביעה התייחסה הקרן לכך שהשכירות לכשעצמה הינה בתנאים ובדמי השכירות בלתי סבירים, לרבות תקופת השכירות האופציונאלית עד ל-20 שנה, וכן התחייבותה של הקרן לשאת ולתחזק את הבנין, עלות שמומנה על-ידי הקרן.

ד.         עוד נטען כי המערער פעל בחוסר תום לב, במרמה ומתוך שידע כי בעריכת הסכם השכירות יש משום הפרת חובת נאמנות ומשום עשיית עושר ולא במשפט. כך התנאים שנקבעו, מאיינים למעשה את קיומם של מטרות הקרן. בנוסף נטען כי עו"ד בן חיל היה למעשה מייצגו של המערער ופעל מטעמו, על כל המשתמע מכך. בגין כך, טענה הקרן, כי היא זכאית לביטול הסכם השכירות.

ה.        בנוסף זכאית הקרן גם לפיצוי מוסכם מראש בסך 350 ש"ח ליום בגין איחור בהחזרת החזקה ובפיצוי מוסכם כללי בסך 10,000 ש"ח קרן.

ו.         בסעיף 41 לכתב התביעה עתרה הקרן לסעדים כדלקמן:

לקבוע כי הסכם השכירות בטל וכי על המערער לסלק ידו מהבנין ולחייב את המערער להעביר לקרן את כל חוזי שכירות המשנה וכן לחייבו להעביר לקרן את כל דמי השכירות שנגבו על ידו, החל מחודש אוגוסט 2004 ואילך. בנוסף לחייבו לשלם לקרן 27,000 ש"ח דמי שכירות שלא שולמו ובנוסף 14,000 ש"ח כפיצויים מוסכמים מראש וכן 350 ש"ח ליום מהמועד בו יקבע כי המערער היה חייב לפנות את הנכס ועד המועד לפינוי בפועל, ולחלופין את הסכום של 14,000 ש"ח. כמו כן לחייבו לשלם לקרן 27,000 ש"ח בגין 12 חודשי שכירות עד למועד הגשת התביעה וכן לאסור על המערער להשכיר לצד ג' או לעשות דיספוזיציה בבנין או פעולה אחרת, לרבות תיקונים או שיפוצים. כך גם להורות למערער למסור דין וחשבון על ההכנסות.

3.      התביעה נשלחה למערער לפי המען שער אפרים 139 ד.נ. לב השרון, אולם באישור המסירה מיום 3.3.04 צויין כי המסירה לא בוצעה ובסימון "העתיק מקום מגוריו לכתובת בלתי ידועה".

בעקבות כך, עתרה הקרן לתחליף המצאה בציינה בבקשה כי הקרן הגישה תביעה נגד המערער "... בגין הפרת הסכם שכירות על ידו" וכי המסירה לא בוצעה לכתובתו האחרונה ובהתאם למפורט באישור המסירה דלעיל. עוד צויין בבקשה כי מנהלה של הקרן פנה אל אל אביו של המערער, אולם האחרון סירב למסור כתובת בנו. בנוסף, התקשרה ב"כ הקרן דאז למספר הטלפון הנייד של המערער וביקשה ממנו למסור את כתובתו, תוך הסבר כי מדובר בכתב תביעה, אך המערער סירב לכך. לכן נטען כי המערער מנסה להתחמק מקבלת כתב התביעה.

            יוער כי לבקשה צורף תצהירו של מנהל הקרן אשר ציין בתצהירו כי פנה למכר שלו, על מנת שהמכר יפנה לאביו של המערער, אולם אביו של המערער מסר שהוא אינו יכול למסור את כתובתו של המערער.

            הבקשה נעתרה ובוצע תחליף המצאה בפרסום בעיתון.

            אולם, כב' הרשם ביקש הסבר מהו מקור סמכותו של בית המשפט לתת פסק דין בתביעה. הקרן ציינה בהתייחסותה לכך, כי על פי סעיף 37 לחוק הנאמנות תשל"ט-1979 (להלן - חוק הנאמנות) בית המשפט המוסמך הינו בית המשפט המחוזי. הקרן הינה הקדש ציבורי שנרשם בפנקס ההקדשות וכי נושא התביעה, פגיעה חמורה בנכסי ההקדש כמפורט בתביעה, לרבות לאור עושק נכסי ההקדש על-ידי המערער.

            כב' הרשם נעתר בעקבות האמור לבקשה למתן פסק דין וניתן פסק דין ביום 6.12.04, בהתאם לסעדים שהתבקשו בתביעה.

4.      המערער עתר לבית המשפט ב"בקשה לביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד". הבקשה הוגשה על-ידי המערער עצמו, תוך שציין כי לא ידוע לו על מועד מתן פסק הדין כנגדו, ואף מי השופט שנתן את פסק הדין. בבקשה צויין כי המערער לא קיבל את מסמכי התביעה, לא סירב לקבלם ומעולם לא נמסרה לו ההזמנה לדין.

            עוד טען המערער "המבקש מתגורר ברח' ישכון 7 בתל אביב וזו כתובתו אף במשרד הפנים.

            * צילום ספח תעודת זיהוי מצורף לבקשה".